הפניקס חברה לביטוח בע"מ ואח' נ' נכסים בע"מ ואח'

החלטה

האם המבקשת היא מורשית של צד ג' ויכולה לקבל את כתבי ביה"ד ששלחה המשיבה כנגדה? זו השאלה המשפטית המתעוררת מהבקשה שלפניי.

רקע

עניינה של התביעה, בתביעת מבטחת להחזר תגמולי ביטוח ששילמה למבוטחה. תגמולי הביטוח שולמו למבוטח בגין שרפה שפרצה בדירתו כתוצאה מכשל חשמלי שמקורו במדיח כלים אותו קנה לטענתו מהנתבעת. המשיבה שלחה הודעת צד ג' אל המשיבה הפורמאלית באמצעות המבקשת. בהודעתה טענה המשיבה כי המשיבה הפורמאלית היא חברה שבדית בשם "אסקו סילינדה" (להלן:"החברה"), אשר ייצרה את המדיח נושא התביעה וכי המבקשת היא נציגתה בישראל ועל כן מהווה כתובת על פי דין לקבלת כתבי בי"ד בשם צד ג'.

בבקשתה זו, טוענת המבקשת כנגד גרסת המשיבה. לדבריה, היא עוסקת בייבוא מוצרי חשמל מחברות שונות בחו"ל, ביניהן מוצרים המיוצרים ע"י החברה. לטעמה של המבקשת, אין לראות בה כמורשה או נציגה של החברה בארץ, לפיכך אינה מוסמכת לקבל את כתבי ביה"ד בשמה.

המשיבה הגישה תגובה לבקשה, בה היא חוזרת על טיעוניה כפי שהועלו בהודעת צד ג' ששלחה למבקשת, והוסיפה כי ישנו קשר עסקי מחייב בין המבקשת לחברה. לטענת המשיבה, המבקשת היא הזכיינית הבלעדית לייבוא הפצה ושרות של מוצרי החברה, ואף מפרסמת אותם בתקציבי ענק, לפיכך היא מהווה שלוחה ישירה של החברה לכל דבר ועניין. המשיבה תמכה גרסתה במסמכים שהופקו מאתרים שונים באינטרנט (המסמכים צורפו לתגובת המשיבה ומסומנים א-ד).

דיון והכרעה

לבחינת "מורשה" כמשמעותו בדין, יש לפנות לתקנה 482 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד- 1984, הקובעת כך:

המצאה למורשה בהנהלת עסקים [443]482 .(א)היתה התובענה בענין עסק או עבודה נגד אדם שאינו גר באזור השיפוט של בית המשפט המוציא כתב בי-דין, די בהמצאת הכתב למנהל או למורשה, העוסק אותה שעה בעצמו מטעם האדם בהנהלת העסק או העבודה באותו אזור שיפוט.

המצאה למורשה בהנהלת עסקים [443]

הפסיקה הרחיבה תחולתו של סעיף זה וקבעה כי נוכח המציאות כיום של "עולם קטן", הרי שהרחבת סמכות השיפוט מכוח תקנה זו "מוצדקת ומותאמת לאופן הפעילות של חברות רב לאומיות, שעסקיהן חובקי עולם" (רע"א 2952/94 טנדלר נ' לה קלוב מדיטרנה (ישראל) לא פורסם.)

כן נקבע בפסיקה, כי לעניין תקנה 482 (א) יש להפעיל את "מבחן אינטנסיביות הקשר", שהוא ביסודו עניין של דרגה. וכך קבע ביהמ"ש העליון ברע"א 39/89 GENERAL ELECTRIC CORP נ' מגדל, פ"ד מ"ב (4) 762 :

"מחד גיסא, לא הייתי רואה 'סוכן מכירות' הקונה טובין מחברה זרה ומוכרם בארץ על חשבונו הוא, הא ותו לא, כ 'מורשה העוסק אותה שעה מטעם האדם בהנהלת העסק', אך מאידך גיסא, ככל שיהיה ניתן לדלות מן העובדות יותר סממנים של שיתוף פעולה עסקי בין הנתבע לבין מנהל 'עסקיו', כן תגבר הנטייה לראות ב 'סוכן המכירות' 'מורשה' ".

עוד נמצא בפסיקה, כי 'מורשה', "אינו חייב להיות מוסמך גם לייצג את מרשהו בדין... העיקר הוא שהמורשה יהיה כזה אשר ייתן מקום ליצירת הנחה שהוא עומד בקשר עם מרשהו או שיש לאל ידו להתקשר עמו ולהביא לידיעתו את דבר ההליכים שיזמו נגדו.."

(ע"א 403/64 (5),שרה ו-חנן לוינסון ואח' נ' חב' בית תמר בע"מ, עמ' 111)

מכאן, שיש להתמקד בטיב היחסים שבין המבקשת לבין המורשה. על המשיבה הטוענת להיותה של המבקשת מורשית מטעם החברה, מוטל הנטל להוכיח את דרגת הקשר העסקי בין הצדדים הספציפיים.

התשתית הראייתית עליה נסמכת המשיבה

המשיבה צרפה לתגובתה ארבעה מסמכים. שניים מתוכם הם פרסומים שנמצאו באתרי אינטרנט מהם עולה דרגת קשר אינטנסיבית ומשמעותית. לפי דבריו של סמנכ"ל השיווק והמכירות של המשיבה, מר חיים מטרסו שצוטט בנספחים א ו- ב' שצורפו, המבקשת ניהלה מו"מ ארוך עם החברה ואף רכשה את זכויות השיווק וההפצה של המותג בארץ. כן עולה, כי המשיבה מספקת כיום שירות מקיף בישראל למוצרי החברה ומפרסמת אותם בעלויות פרסום גבוהות המוערכות בכשלושה מליון שקלים.

אמנם, לטענת המבקשת, הזיכיון שבידה אינו בלעדי, אולם עם זאת נראה כי לא קיים יבואן מורשה נוסף בישראל המשווק את מוצרי החברה, ולפיכך המבקשת היא היבואנית הרשמית היחידה.

יתרה מזו, סמנכ"ל המבקשת הודה בסוף דבריו כי "..בנוסף רכשנו את ייצור מותג בשוודיה". רכישת ייצור, אינה כשיווק בלבד ומעידה על קשר מהותי, אינטנסיבי ובעל דרגה גבוה עם החברה.